• Orly Shaya

איך לא לאבד את את הליבה התומכת של היציבה

עודכן: 5 בינו׳

או

מדוע אני מחרימה כיסאות? למי שרצה לדעת...

(למרות העובדה שבן זוגי, נגר)


הורים רבים טוענים שהישיבה על כיסא "אוספת" את הילד לאכילה או יצירה, אך למען האמת היא יוצרת תוצאה מסוכנת ומרחיקה מתהליכים טבעיים של למידה. מגיל קטן אנו מרגילים את ילדינו לשבת על כיסא, להינתק מהאדמה, להחליש את שרירי הבטן, ואת עמוד השדרה. בכך אנו מגבילים ומעכבים באופן ישיר בתהליכי יציבה ולמידה.



בימים אלה שמלאכות קיומיות של תנועה ולמידה טבעית, הופכות ללחיצה על כפתור, והמסכים אט אט, אותנו כובשים, ישיבה על כיסא הופכת את גופינו לכלי הולכה לפעולות המנטליות באופן נפרד ומנותק מהגוף. המשענת מעצלת את שרירי הבטן שהופכים לא חיוניים, וכך נוצר בהדרגה המצב בו חלקי הגוף העליונים, ללא בטן חזקה, מצטופפים, מכבידים וכואבים.




טבע האדם הוא גמיש ומסתגל. כבני המין האנושי הצלחנו לחיות במגוון רחב של סביבות, החל מהיערות הטרופיים, ועד לחיים באנטרקטיקה הקפואה. זוהי גמישותה של מערכת - גוף-מוח, המאפשרת לנו לחיות בתנאים ובצורות שונות. שימוש בשרירי הבטן, לישיבה ועמידה משתבש עם השימוש המרובה בכישאות ובעיקר במשענות של הכשא. על ניוון שרירי הבטן אנחנו משלמים מחיר מאוד יקר.


גמישות עצבית היא תכונה מהותית ומועילה של מערכת העצבים המאפשרת לנו את היכולת ללמוד ולהסתגל כתגובה לנזק- כלומר- ללמוד מחדש. החל מרגעים ספורים אחרי ההתעברות ולאורך כל החיים, מערכת העצבים פועלת כמערכת דינמית הפועלת על פי ארגון עצמי. אין היא פועלת על פי תוכניה מוכנה מראש, ואינה סטטית לעולם.

רשת הקשרים העצביים מתפתחת בתגובה ישירה להתנסויות במשך החיים: תוך כדי גדילה, תנועה ולמידה מתקשרים תאי מערכת העצבים בדפוסים מורכבים של נתיבים עצביים. הדפוסים הללו מתארגנים, ושוב מתארגנים מחדש כל מהלך החיים. גמישות זו מעניקה למערכת העצבים פוטנציאל אין סופי לשינוי וצמיחה. הלמידה מתקדמת כשאנו באים במגע עם העולם. במוח ובגוף היא מתקיימת כתקשורת בין נירונים (תאי עצב) תהליך זה של תאי עצב המתקשרים ומסתעפים, הוא, למעשה, תהליך הלמידה והחשיבה.


כאשר נוצרים הקשרים ומידע עובר עיבוד ונקלט, הנתיבים הופכים לרשתות מורכבות. רשתות אלה משתנות תוך כדי עליה ברמת המורכבות של ה"ארגון מחדש" של המערכת. דרגת המורכבות שלהם עולה בהתמדה, ובאמצעותם נעות מחשבות ותגובות בצורת דחפים אלקטרו-כימיים.

הערוצים האלה המסתעפים יותר ויותר נמצאים במצב מתמיד של היווצרות. כל עוד נמשך הגירוי מתרחשת עוד הסתעפות. כשמפסיק גירוי, נעצרת ההסתעפות. הערוצים האלה משתנים ומתפתחים מרגע לרגע, במשך כל החיים.



מה לעשות? הרחיקו ילדכם ככל הניתן מכיסאות עם משענת, כך ששרירי הבטן ימשיכו לעבוד, והרגילו אותם לשבת גם על הארץ בתנוחות ישיבה שונות, מול המחשב הציעו כדור פיזיו, או שרפרפים, כדי ששאר מערכות הגוף ימשיכו להיות ויטאליים נעים ומתפתחים.




מאמר מאת אורלי שעיה: אימא, מתבוננת, יוצרת, מתרגלת, ומלמדת מורי יוגה-מנדלה.


ביבליוגרפיה: קרלה הנפרד מספרה "חכמה בתנועה".


38 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול