• Orly Shaya

מנוחה ברחם האדמה – מתנתה של לבנת טבת החשוכה

חודש טבת, בו הלבנה, גם היא, מסתתרת מאחורי העננים הכהים, הוא הזמן של עומק הגל, בירידתו מטה, בתנועתה המעגלית של השנה. זהו זמן סבלנות, מיוחד המזמין למנוחה, התכנסות, חזרה לבסיס וטיוב האדמה, זמן צלילה לעומק רחם החורף, לאימא המאפשרת: הרחם האפלה. הקור והחושך שולחים את הברואים לקרקעית המחילה- מתאפשר זמן מקודש של הבשלת הזרע החדש בתוך הרחם החשוכה: הלילות ארוכים, העצים מתפשטים, נהדפים בפראות ערומים כנגד הרוחות, חותרים פנימה לליבה הקר של האדמה. את המנוחה בעומק המחילה ומלאכת הטיוב שלה, רובינו חווים כקושי אז, ממש כמו מהותו- הזרע הקטן ברחם החשוכה: המרמיטות והדובים צוללים לשינה, הקרפדות למעמקי הביצה, הזרעים לתרמיליהם, הפרפרים, בגלגולם כגלמים לפקעות, האדם למחלות, והעצים למלאכתם העמוקה חתירה פנימה לעומקה של אימא אדמה. ובאפלה הגדולה….הזרעים נחים בעומקה של האדמה, חוששים, מצפים, פוגשים את הקושי והספק… ההריונות הצעירים להבשלת העובר, החולים-לפגוש בקרקעית הווייתם, והיוצרים למלאכת הבשלת היצירה החדשה. לבנת טבת היא החצי של העומק בגלגל השנה וכל מהותו הוא 'זמן נ