• Orly Shaya

סיפורה השלם (להבנתי) של כיפה אדומה

אז בשעה שירדתי למצולות…כשדמי לא בא, שכבתי בגב שבור וראש קודח…אמרתי לאימהותי (שכבר מזמן מתחת לאדמה) "אני אליכן מצטרפת….הן ענו לי… "את כבר איתנו כאן"….אז קמתי לסרוג את השמלה הקאשמירית האדומה…בבחירה ובגעגוע לזרימת חיות ודם, וכך הסיפור נולד…..

הסיפור של כיפה אדומה הוא הסיפור של ארבעת האימהות שחיות בי בך ובכל אישה: זאת שלא יודעת את עצמה הסבתא שהיא ה'ויז'דום'- החכמה האישה המרצה/הטובה אשת הפרא- הזאבה ההמשתוקקת, והילדה/אישה תמה-זו שאינה יודעת את עצמה כולן הן אותה אחת.

והסיפור שלנו מתחיל מהאישה הטובה, האימא ששולחת לבקר את הסבתא החולה. האם, שאינה יודעת את עצמה שולחת את ביתה לסבתא החכמה, וממש באותו הרגע משתחררת מתוכה הזאבה הרעבה. הבת שלא יודעת את עצמה יוצאת למסע ביער לבדה.

הזאבה הרעבה גם היא ביער, מחפשת את יעודה הפראי, ובמסעה היא פוגשת דמות אדומה מהלכת בין העצים, היא נמשכת אליה משיכה עזה, וכשהיא רואה אותה היא נדלקת כולה: הילדה, ששפתיה אדומות ולחייה וורודות והיא עצמה לא יודעת את עצמה, מעוררת את הרעב מעומק הווייתה של הזאבה שכמעט בגרה והיא שואלת אותה מה היעוד של מסעה??? הילדה משיבה שהיא גם אינה יודעת, ולכן היא הולכת לשאול את הסבתא החכמה, שחולה במיטתה.

הזא