• Orly Shaya

סיפורה השלם (להבנתי) של כיפה אדומה

אז בשעה שירדתי למצולות…כשדמי לא בא, שכבתי בגב שבור וראש קודח…אמרתי לאימהותי (שכבר מזמן מתחת לאדמה) "אני אליכן מצטרפת….הן ענו לי… "את כבר איתנו כאן"….אז קמתי לסרוג את השמלה הקאשמירית האדומה…בבחירה ובגעגוע לזרימת חיות ודם, וכך הסיפור נולד…..

הסיפור של כיפה אדומה הוא הסיפור של ארבעת האימהות שחיות בי בך ובכל אישה: זאת שלא יודעת את עצמה הסבתא שהיא ה'ויז'דום'- החכמה האישה המרצה/הטובה אשת הפרא- הזאבה ההמשתוקקת, והילדה/אישה תמה-זו שאינה יודעת את עצמה כולן הן אותה אחת.

והסיפור שלנו מתחיל מהאישה הטובה, האימא ששולחת לבקר את הסבתא החולה. האם, שאינה יודעת את עצמה שולחת את ביתה לסבתא החכמה, וממש באותו הרגע משתחררת מתוכה הזאבה הרעבה. הבת שלא יודעת את עצמה יוצאת למסע ביער לבדה.

הזאבה הרעבה גם היא ביער, מחפשת את יעודה הפראי, ובמסעה היא פוגשת דמות אדומה מהלכת בין העצים, היא נמשכת אליה משיכה עזה, וכשהיא רואה אותה היא נדלקת כולה: הילדה, ששפתיה אדומות ולחייה וורודות והיא עצמה לא יודעת את עצמה, מעוררת את הרעב מעומק הווייתה של הזאבה שכמעט בגרה והיא שואלת אותה מה היעוד של מסעה??? הילדה משיבה שהיא גם אינה יודעת, ולכן היא הולכת לשאול את הסבתא החכמה, שחולה במיטתה.

הזאבה הרעבה כ"כ נמשכת להתבגרות של הנערה, כי גם היא קרובה לקבל את דמה, אבל היא יודעת שלא רק האדום חסר בה, היא זקוקה גם לחכמה, וגם לפתור את שאלת השאלות: מדוע הסבתא חולה?היא חוקרת את הילדה ומבררת את הנתיב אל הסבתא הנחשקת, וכאשר הילדה מגלה לה היא יוצאת אליה בפראות רעבה.

כאשר הזאבה הרעבה נפגשת עם הסבתא החכמה במיטתה רעבה מטריף אותה והיא פותחת את פיה הפראי ואוכלת אותה. הזאבה חשה שחלק חסר בתוכה הושלם, אבל הילדה התמימה עוד חסרה בה, כדי שהיה שלמה.

לאחר תלאות היער הילדה מגיעה לבית סבתה, והיא מופתעת לראות שסבתה כ"כ השתנתה "אולי זו המחלה?" היא שואלת את עצמה… ואז… אוזרת אומץ לפתור את חידתה ושואלת אותה:

סבתא סבתא, מדוע יש לך רגלים כה גדולות? "כדי שאוכל ללפף אותה על הגבר שלי ולתת לו בית ואדמה" עונה האישה הכמעט שלמה. "ומדוע יש לך בטן כ"כ גדולה" אוזרת כוחות הילדה ושואלת את סבתה "כדי שאוכל להכיל את כל מורכבות העולם, וללדת ילדים ותקוות חדשות על פני האדמה, נכדתי היקרה" עונה הסבתא השעירה.

הילדה חשה שצימאונה רווה והיא מתגייסת לשאול עוד שאלה: "סבתא סבתא, מדוע יש לה חזה כ"כ גדול?" "כדי שאוכל לאהוב, להזין, לחבק ולעטוף , קרבי אלי, ילדתי הקטנה"

הילדה חשה שהתשובות משביעות את תשוקתה, מתקרבת למיטת הסבתא המוזרה ושואלת: סבתא סבתא, מדוע אוזנייך גדולות כ"כ?" הסבתא לוחשת "כדי שאוכל לשמוע את כל מה שנאמר וכל מה שלא נאמר"

הילדה מגייסת כוחות וממשיכה: " סבתא יקרה, תבונתך נכנסת לעומק הנשמה, אך עדיין אני לא מבינה. מדוע האף שלך… גדול כ"כ?" "כדי שאוכל להריח כל זיוף וסכנה יקירה, ומוטב שתגדלי כבר ותביני זאת גם את…"

אך הילדה הקטנה לא יכלה להמשיך את החניכה בלי להתאחד עם כל החלקים שבה, ושואלת את הסבתא החכמה "סבתא סבתא: מדוע פיך גדול כ"כ?"

הסבתא-זאבה רעבה ואישה טובה מרגישה גם היא שהיא קרובה להיות שלמה ועונה "כדי שאוכל לדבר, לשיר, לבכות, ליצור, לצעוק ולזעוק, ולאכול אותך ילדתי הקטנה"

הזאבה טורפת את הילדה, ומרגישה שעכשו מסעה הושלם.

וכך הסבתא והילדה יושבות בפנים רחם אמא זאבה: החולה קיבלה את הנעורים, הטובה שיחרה את הזאבה, הילדה קיבלה את החניכה, מחובקות שלמות, ואוהבות לעד. הרי אום תת סט

ועל איך זה ממשיך להתגלגל ליצירה, מוזמנים לעקוב כאן:

מה קודם למה? התרנגולת או הביצה? היצר או היצירה?… מאמר ראשון בסדרה, שמלווה את תהליך יצור הספר "כיפה אדומה השלמה". מוקדש באהבה לכל היוצריםבדם, יזע, דמעה ורינה

14 צפיות0 תגובות