• Orly Shaya

על חושיות, חלימה וחושניות - לבנת חודש חשוון

עודכן: 24 במאי


לבנת 'מר חשוון' הזוכה לתואר "מר" בשל הכניסה המרגשת אל העונה הפורה, אשר במהותה הרחמית, ה"שחורה" היא ה"אין" – המעיין –הרחם: מעניקת החיים הנדיבה (בעברית עתיקה ולטינית מים = מר)



עם עליתה של לבנת חשוון, המקושרת לצ'קרת המין, הצ'קרה השניה, הלילות הופכים ארוכים ארוכים והחלומות… מצלילים אתנו, כמו את שאר הברואים, פנימה: לעומק האדמה, בחיפוש וגעגוע למים מחיים.


טקס ברכת הלולב בסוכה (שהיה טקס פאגני/טקסי נשי, בתרבות העתיקה!!!!) מבטא את תפילתה של האמא הצמאה להפריה:


החוסר יוצר צימאון

הצימאון מעורר את הגעגוע

הגעגוע מזכיר את כמיהה

והכמיהה יוצרת תפילה עמוקה

זו המהות של לבנת חשוון

המכניסה אותנו פנימה

בירידה תלולה

ל'רחם האמא" – לעונה הקרה,

הגשומה והפורה.



תם תשרי ותחילת חשוון מהווים זמנים של "משחק מקדים"מרגש בין 'אל השמים' ל'אלת האדמה': אנחנו יוצאים אל הסוכה, לשמוע את שירתה של אימא טבע… ואז נכנסים הביתה, להערך לעונה הגשומה… ואז… שוב יוצאים החוצה… לקבל חניכה ממאסטר עץ הזית, המומחה באמנות 'הגעגוע למים' ושליחת שורשים עמוקים, אל תוכה של חשכת האדמה. אך בעוד חודש תשרי, משיב בהשתרשות וההשרה אל צ'קרת האדמה, מרת חשוון מצלילה אותנו עוד פנימה- אל הצ'קרה השנייה, לערגה מעומקי האדמה והנשמה….





את החניכה במלאכת ה"העמקה לתוך האדמה" נלמד מהמאסטר, עת נצא, שוב, אל המסיק, להריח את האדמה הרטובה וללמוד ממנו את אמנות 'יצירת הארומה העשירה' וגם… להצטייד בזיתים ושמן שיעניקו לנו האור, החם, ואת חומר הבערה לאור הפנימי,

אותו נצית,

בלב חשכת החורף,

בחנוכה.


עם עוררות הארומה של השמן, בלבנת חשוון: בכסלו, נעפיל לצ'קרה השלישית (מניפורה)

ונצית במרכז,

את הלהבה,

בשמן הנשמה,

שבמרכז ההוויה



שירים וסיפורי מיתולוגיה ארוטיים רבים עוסקים בגעגוע בין הבורא והבריאה: לבנת חשוון, הנחווית בצ'קרה השנייה, עם הארומה והחושיות של שינויי הצבעים, ריחות של האדמה הרטובה, ועם הכניסה פנימה, הביתה

אל המהות החשוכה, מייצרת החיים "הרחם החשוכה", מעוררת געגוע עמוק ותפילה להגשמה מעומק ההוויה…


… ומכיוון שהצ'קרה השנייה מבינה את שפת הרמז, השירה, הסמלים, תת בעוד חודש תשרי, משיב בהשתרשות וההשרה אל צ'קרת האדמה, מרת חשוון מצלילה אותנו עוד פנימה- אל הצ'קרה השנייה, לערגה מעומקי האדמה והנשמה….


הודות לחיבור העמוק שלה, בכסלו, נצית במרכז הצ'קרה השלישית, את הלהבה, בשמן הנשמה, שבמרכז ההוויה. העקרב הצמא למים, בסימן הכוכבים, של חודש חשוון, מעורר לחוש בעור גופינו את התנועה הדרמטית בין קור, לשרב. כך, הוא מעורר את 'צ'קרת היצירה' (צ'קרת המין, הצ'קרה השנייה) להשתוקקות להשלמה ואיחוד, מיזוג וחיבור: בין אישה – לחלומותיה וזיכרונותיה גופה…

ובין הגוף החושי, אל מעמקי הנפש והנשמה.


אז....

רגע לפני המיזוג בין שמים לאדמה

אנחנו מוזמנים,

עם לבנת חשוון

להתמסר לכמיהה….

ויש

שאומרים (ואני בניהם) שהאלוהות שוכנת

לא מעלה בשמים

ולא מטה על האדמה,

אלה

בה

עצמה.



אהבתם??? תנו לי לב אדום
בבקשה!!!




187 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול