• Orly Shaya

צורות הקווי והמעגלי בתרבויות האנושות  

[et_pb_section fb_built="1" _builder_version="3.5.1" background_color="rgba(224,153,0,0.46)" custom_padding="54px|0px|0px|0px"][et_pb_row _builder_version="3.3.1" background_size="initial" background_position="top_left" background_repeat="repeat"][et_pb_column type="4_4" _builder_version="3.0.47" parallax="off" parallax_method="on"][et_pb_text _builder_version="3.5.1" background_color="rgba(224,153,0,0.45)" background_size="initial" background_position="top_left" background_repeat="repeat"]

בתרבויות עתיקות ברחבי הכדור נהגו לקדש את האלוהות על שני היבטיה המשלימים: את האיכות הזכרית – בקוד קווי, ואת האיכות הנקבית- בקוד מעגלי. עם התרביות המונרכיסטיות השתבש הקוד הטבעי, והותנתננו לחשוב בצורה זכרית. המחיר: התרחקות  ממקצבים טבעיים ונקודת מבט משובשת וחלקית.

הקוד הנקבי-מעגלי, כרחם עגולה ושחורה, בה מעמיקים להתהוות הדברים, מבטא את חוקי אימא טבע ועולם החומר, מחזורי החיים, חוק הכלה והתכלות: במחזור הנשימה הוא הנשיפה, במחזור היממה הוא הלילה, במחזור הלבנה הוא ימי ההתרוקנות-הדימום אל האדמה, ובמחזור השנה הוא העונה החורף הפורייה..

הקוד הקווי- זכרי, כקרן אור חדה, באיכות רעיונית-רוחנית, בגוונים בהירים וקרים, ובאיכות מעירה ומאירה, החותרת ונעה אל המטרה: במחזור הנשימה הוא השאיפה, במחזור היממה הוא היום הפעיל, במחזור הלבנה הוא הלבנה במלואה ובמחזור השנה הוא העונה החמה.