• Orly Shaya

תהליכי למידה

[et_pb_section fb_built="1" admin_label="section" _builder_version="3.0.47"][et_pb_row admin_label="row" _builder_version="3.0.47" background_size="initial" background_position="top_left" background_repeat="repeat"][et_pb_column type="4_4" _builder_version="3.0.47" parallax="off" parallax_method="on"][et_pb_text admin_label="Text" _builder_version="3.0.47" background_size="initial" background_position="top_left" background_repeat="repeat"]

"למידה היא חוויה, כל השאר הוא רק  מידע" \אלברט איינשטיין

האם תהליכי למידה מתרחשים רק בראש? האם יש קשר בין מצבי גוף למצבי תודעה? האם יש השפעה מנטלית לתודעה כאשר הגוף נמצא בתנועה? על זאת ועל שינוי מצבי תודעה, באמצעות תנועה וחיקוי צורה, במאמר כאן.

ההשקפה שפעילות מחשבתית יכולה להתקיים בנפרד מגופינו מושרשת עמוק בתרבותנו, אך למעשה, היא מוטעית ביסודה: למידה מתרחשת באמצעות חושינו תחילה! הרגשות מורגשים, כמצבים גופניים והם האמצעי לפיו יודע המוח כיצד הגוף מרגיש. כדי להבין מיומנות או איכות מסיומת צריכה להתרחש חוויה. לצורך התנסות הגוף מחקה את הצורה או התנועה. מתוך ההתנסות, ובאמצעות מערכת העצבים, מתחילה זרימה של קלט ועיבוד לצורך הבנה, אימון ודיוק של הידע הנרכש.

הדפוסים החושיים האלה הופכים ל'בסיס מערכת המידע החופשית' שלנו, המתעדכנת בעוד התנסות חושיות חדשות, היוצרות הולכת עצבית ענפה שנעשית מדויקת יותר עם כל חוויה חדשה. הרשת הסבוכה של המערכת הלימבית מראה, שכדי ללמוד ולזכור חייבים להתרחש קלט חושי, קשר רגשי ותנועה. ככל שמולכת יותר ויותר אינפורמציה שנאגרת ומשמשת כ"התנסות" ו"תוצאה", כך מערכת הקלט, העיבוד  והאכסון של הידע  הופכת משוכללת יותר וכך שפת הנפש הופכת להיות מגוונת, עשירה, ערה לדקויות, עמוקה  וברורה.

 ראיתם איך כאשר ילדים נתקלים במשהו חדש ומרתק הם מניעים את גופם כדי לחקות את התבנית, הצורה או החפץ?  השימוש בגופם מאפשר להם ללמוד לחוש את העולם. הקלט שנחווה מהחושים מולך באמצעות מערכת העצבים אל המוח, שם הוא ממוין, מושווה לחוויית העבר, נקלט ונרשם. גם מבוגרים לומדים מיומנות חדשות באמצעות חיקוי התנועה, כך עוזרים למערכת הולכת המידע "להרכיב את התחושה" בגופם. חווית ותחושות הן הבסיס הטבעי של תהליכי למידה. התחושות הן הבונות את ההבנה הבסיסית, ממנה מעובדים ומתפתחים רעיונות לעיבוד וחשיבה.

מגיל צעיר אנו לומדים מתוך התנסות את 'מדע שינוי הצורה': מתי לחייך? ואיך לחקות תנועת גוף ולהביע יכולות חדשות מתוכה. במהלך היום אנו עוסקים ללא הפסקה בשינוי צורה, במודע או ללא המודע. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שכאשר אנו חוקרים וחווים את העולם החומרי באמצעות חיקוי גופני, מוטבעים דפוסים חושיים ראשוניים על רשתות העצבים שלנו. יכולת מפותחת של שפת הגוף מאפשרת לחוות, להבין, להטמיע ולעשות שימוש פעיל ב'מדע שינוי הצורה'.

בשלב זה של האבולוציה האנושית, בו המלאכות כביסה, הציד, עבודות היד, כריעה, נשיאת תינוק על הגב, ומגע ישיר עם האדמה, בהם כל הגוף שותף, מצטמצמות, כיום, לפעולת לחיצת כפתור בלבד.  אט אט מאבדת האנושות את הקשר האינסטינקטיבי שלה עם המקצבים הטבעיים, ובכך מצטמצמות: הן התפתחות הגוף,  הן ההולכה העצבית והן הידע הרב, אותו היא יכולה לרכוש ולפתח באמצעות תנועה.  

​מה קורה לתודעה כאשר הגוף משנה צורה?

צורה היא אנרגיה, רעיון או מחשבה, המאורגנת בתבנית כ'תבנית' בעלת מראה, תחושה וחוויה. העובדה היא שלתינוקות וילדים מדברים ראשית באמצעות צלילי וצורת חיות, היא מפני שההתנסות במגוון צורות בראשיות היא הדרך הטבעית להכיר את עצמינו ואת העולם. כך גם בתרגול היוגה: אנו מתנסים, חווים וחשים בצורת חיים צורות בראשיתיות: כלב, עובר, חתול, עץ, קשת, ארבה, טווס, יונה, נשר, לוטוס, משולש, ירח, לוחם, סירה, גמל, גלגל, דג, נר, מחרשה, אריה, פרפר.

כל חיה וצורה של הבריאה מזכירים לנו את שיכל לבטא כוח החיים, על קשת צרותיו. הם מסייעים לנו לגשר בין העולם הטבעי- לעל טבעי, ולעורר את שתי המציאויות יחדיו. כאשר אנו מעמיקים את הלמידה ב'מדע שינוי הצורה' ומצרפים לו גם נשימה עמוקה, הבנה, וכוונה, מתפתחת בתוכנו יכולת כיוונן לתקשורת פנימית וחיצונית גבוהה.

בעוד חלומות, אגדות, סמלים מדברים עם הקודים של הצורות כדי להביע ולהעצים איכות רצויה באמצעות סמל, בגד, ריקוד, פולחן – היוגה השאמנית עושה בהם שימוש כחוויה הוליסטית באמצעות חיקוי גופני, חקירת מהות הצורה, הבנתה, הפנמה איכויותיה ועבודה עם הידע המקודד, הטמון בתוכה. 

ביוגרפיה

חכמה בתנועה"  קרלה הנפורד"

שפת החיות" טד אנדרס"

[/et_pb_text][/et_pb_column][/et_pb_row][/et_pb_section]

0 צפיות0 תגובות