היא הגיעה אלי מסיביר באבקה, אבל לא היה לי ממש צורך בה, כי הייתי עם המלכה האדומה, אבל מפעם פעם שקלתי כמה פירורים והופתעתי מעוצמתה הרכה ומהעובדה הברורה שאפסית ג’ מחדדת ככ את המח- ומייד!
הופתעתי לגלות שבכל המידע שנמצא באינטרנט ( ואין הרבה מידע בכלל כולל חיפוש מאמרים אקדמיים) מדברים על האמניטה פנטריה כמסוכנת, "מתקדמת" עד ל… שוב, רעילה.
שוב שקר וכזב! (היא רעילה טריה!) עד היום לקחתי לפחות מאה ג׳ ממנה ואני מרגישה יותר בריאה מאי פעם, למעשה מדויק יהיה לומר: שחיי הם נס גלוי בזכותה!!!!
אין לי ניסיון עם רטלין, אבל היתה בי תחושה ברורה שאילו היו יודעים ולא מפחדים, האנושות היתה זוכה ברפואה מעולה: באיסוף לנוכחות בהווה בזמן אמת, ריכוז, חידוד חושים, מח ויכולות (כמעט 'על')
״אלו היו יודעים״ זו סוגיה שמזמן אני מרגישה צורך לעצור ולהציף את הדיון בקול רם, אתעכב עליה לרגע כאן, בהקשר לשתי מלכות היער הנ"ל: מחד- היו זוכים ברפואה שאין כדוגמתה לכאב, דיכאון, בלבול ולמעשה לכל צרותינו: ויסות רגשי, כוחות בגוף, רכות, טוב, הכלה. אבל, מצד שני אני מאוד מודאגת מהחשיפה שכן אלפי שנים הן ישבו להם ביער יפות ומאושרות, שוזרות, מוליכות ומתקשרות עם כל ברואי היער, ללא מגע אדם, ובן האדם…. ( שכל מה שהוא מגלה עלול לפול למטרותיו, כולל חמדנות, שקר, כח, ניצול, רמיסה, השחתה) שלא לדבר על אם ידעו כולם … כל מערך הטיפול בכאב המוסדי יקרוס וגם המחוקק עלול להתערב….
אך גם לכך… הן מתוכנתות בחכמה בלתי נתפסת בגאונותה: יש איזשהו ׳סינון מודעות׳ שמתרחש במגע איתה, שעדיין לא הבנתי את חוקיותו המלאה: לא כולם חווים את חסדיה: הם או היא (מסיבותהם העלומות) חוסמים את הקסם והחסד שהיא מעניקה.
עוד אקדים את הרקע שלי לעניין: בעקבות תאונת דרכים, שבעקבותיה קובעו חוליות צווארי בפלטת טיטניום, ולאחר החמרה שהתרחשה ב20 שנה האחרונות, מאז אותו ניתוח אומלל, אני סובלת מכאבים כרוניים מאוד קיצוניים, בלשון המעטה.
לאחר שנתיים של גילוי, התקדמות, נסיגה, התקדמות נסיגה בגילויים שהיו לי בלקיחת ׳מקרו דוס׳ ( יותר גדול מ׳מיקרו׳ ויותר קטן מ׳מסע׳) עם האמניטה מוסכריה המתוקה, הבנתי, לאט לאט ובהדרגה אמניטה פנטרינה נותנת לי יותר ״רצפי רגיעה״ ולמעשה ׳שם המשחק׳ הוא לא לפחד לקחת ממנה, עד למציאת המינון הנכון, המאפשר יכולת תפקוד טובה.
ביולי השנה (1923) לאט לאט הוספתי אותה לדבשים שאנחנו מייצרים, וכך אט אט נכבשתי בקסמה וכדי למקד את הלמידה וגם בשל האפקט הטוב שיש לה, מאז, לקחת הפנטרינה כארבעה חדשים, לבדה. היום אני מגלה עוד ערבובים מופלאים איתה ומגבירי אפקטביות איתה.
איך אמניטה פנטרינה משפיעה על התפקוד היומי?
היכולת שלה לתמוך, למלא את הגוף בכ"כ הרבה אנרגיה, רך, הגנה, תמיכה, הכוונה היא פנומנלית!!! כאשר מגיעים למינון הנכון, תופתעו לגלות, שהיכולת שלכם לתפקד הופכת ליכולת על. ״ה״משימות מוכות״ בזו אחר זו בעונג כמעט מקודש. הריכוז הגבוה של החומצה-האיבוטנית תרומם אתכם מהמיטה, תניע, תפעיל אתכם בשמחה, ואין משימה שלא תוכלו לה!!!
נכון. אם תהליך הריפוי זקוק למנוחה ( כדי שלא תפריעו למע' לפנות, להתחדש ולהתנקות) היא תשלח אתכם באהבת-סבתא-עתיקה ומתוקה למנוחה עד שינה +חלימה עמוקה. אל תנסו לנסות להילחם בעייפות המתוקה שאולי תגיע, נהפוכהו ממולץ להתמסר אליה ברך, יתכן ותקומו ממנה חדשים ממש!!!
גם אמניטה מוסכריה וכמוה, אחותה החזקה אמניטה פנטרינה, עובדות אתכם בקשר אישי ולא משום תכתיב חיצוני והן שתיהן מזמינות אתכן להתקרב עוד ועוד ועוד לאינטימיות עם האמת הכי עמוקה שלכם ומתוקף כך, גם עם הקשר איתה ועם התכנית האלוהית של נשמתכם. הן יראו לכם שהנתיב הנשמתי שלכם לגדילה, ריפוי והתפתחות מאוד מושגח, מדויק, קרוב לרצונכם וליכולות ההתמרה המצויות בכם.
הן תחשופנה את האמת, במקצב הטבעי, כמו הסרת שכבות הגנה עם התחממות החדר ( חדרי הלב הפצועים) המורכב ממידת העיטוף שלהן (מינון) המוכנות שלכם או/ו הרצון הגבוהה של נשמתכם
אט אט אני מבינה כי כאשר מדובר בתהליך ריפוי הדורש עוצמה: מחלה קשה, כאב רב וכאשר קיים צורך להאיץ את התהליך באופן מאסיבי - יותר נכון להשתמש בה (בפנטרינה) גם בשל העובדה, שזה מרגיש הרבה יותר נכון לקחת 0.20 פנטרינה, מאשר 4 או 5 ג׳ (אמניטה מוסכריה) הן קצת משולות לאב ואם- האמניטה מוסכריה ברכותה, והפנטריה ביכולת ההנעה ה"זכרית" שלה.
האם כדאי להתחיל לקחת אמניטה פנטרינה ללא הדרכה?
אפשר(כי היא בעצמה מדריכה) אבל עדיף, בשל עוצמתה וכח הריפוי העצום שהיא טומנת בחובה וגם כדי לדעת לדייק את העבודה איתה כדאי לקחת אותה עם מלווה/ הדרכה
ודאו שהמלווה טוב שמכיר את כל ה׳ניואנסים׳ שלה: מה פותח אותה וכיצד? עם מה היא משתלבת? עד כמה מותר וכמה ממולץ? איך נכון לקחת אותה כדי למצות את כוחות הריפוי והתמיכה המופלאים שלה
ותשובה אחרונה בפרק זה, לשאלה שחוזרת על עצמה, האם ניתן לשלב אותה עם רפואות אחרות?
ובכן: שתהן מלאות חמלה והכלה ואינן מהוות ״סתירה״ ל״מדיסינות״ נוספות. בעצם המילה המדויקת היא ׳אהבת המארג׳ , עבודה משותפת והשלמה זה העונג שלה (כך אני מרגישה) למעשה רק אלכוהול הן לא אוהבות ( עדיין לא פגשתי טקטורה שנתנה אפקט מוצלח)
אמשיך את שיתוף הידע והנסיון בבלוג מצולם
אשמח לפרגון שלכם בתגובה על השרות/ המידע/ המוצרים שלנו, תודה רבה
