בהתכנסות הנשים הראשונה של ליבנת ניסן הזמנתי את הנוכחות לשתף מה נולד מתוכן בחשכת העונה הפורייה…. המעגל סב ואט אט מתוך שפע הסיפורים נזכרתי שבי, גם, מתוך עומק העונה החשוכה, נולדה מתנה חדשה…
המעבר לכליל היה מבורך…הילדים…הבית הממוקם פניו למישור ולים וגבו למזרח…הדם הגיע פעמיים באב ( הזנתי את אדמת העציץ בכניסה לבית…בו היה כתוב 'הגעתי הביתה'…..ואיכשהו זה עבד…. וקרה המהפך… מ'סבלט' לביתינו החדש..) בלבנת חשוון כולי סערתי לקראת בר המצווה…חשה את געגוע אדיר לכל מה שמת והוחמץ, ובלבנת כסליו פסק. התחושות היו מוכרות…אך במקום דם נכח בעצמה רבה רק כאב ראש וכאב גב. לאחר שבעה יממות כואבות ותחינה לדם, ירדתי אל מצולות הנשייה, בכיתי שוב ושוב אל אימהותי, שוקעת אל האדמה…אמרתי להן…' נראה שנפגש בקרוב …. הן ענו מיד…'את כבר איתנו כאן' (עמוק מתחת לאדמה)
בתקופה זו התחלתי ללמוד דיקור סיני, בעיקר כדי לרפא את נפילות האנרגיה שהיו לי סביב המחזור החודשי שהיו פוקדים סביב הדימום, הביוץ וככה כל מה שמסביב… הלימוד היה טכני ומשעמם אבל השימוש בהם היה להצלה גדולה ברגעים הקשים. במהלך החודשים האחרונים 'חיסלתי' במרץ חבילות אין ספור של מחטים, למדתי שוב ושוב את עצמי וגופי, חיממתי את הגב התחתון ושבתי לקיים יחסי מין בפראות טבעית. אהבה וריפוי הן המגרש הביתי שלי והכלים החדשים רגשו ורפאו אותי אט אט…..למרבה ההפתעה הדימום החודשי חזר לפעימתו מידי לבנה מלאה, ולכל התסמינים ההורמונליים מצאתי 'מכבי שריפות' שפעולם כצורתן: מתכתית, נקודתית ומדויקת להפליא!
לא הייתי טורחת לשבת ולספר סיפור זה אילמלא קיבלתי הודעת וצאפ אתמול מחברה… שלאחר העבודה יחד, מתוך תחושה שהיא'נכנסה לגיל המעבר' בעודה ב'שיאה', שבה לקבל את הדם האדום שלה לאחר תרגול ממוקד לצ'קרה השניה וכמה מחטים ששמתי לה…. בדיוק כשהבנתי שאולי כדאי להתחיל לחלוק את המתנה החדשה…. מרגישה שקיבלתי דגל אדום מהבריאה……
עם לימוד הדיקור..ולאחר 20 שנות עבודת גופנפש.. ידי כבר מדגדגות לטפל ולעזו.ואני מתמסרת לתקופת אימון בשמחה רבה. בטיפולים אני משלבת את הטיפול במגע ( עיסוי ארומותרפי וארוודי) ידע סיני, הודי, פרחי באך, ידע פנימי והקשבה עמוקה אז אני יוצאת לדרך יש מתנדבים בקהל? אשמח לתרומה בתרומה