חשים האש הפנימית והחיצונית מתקרבת לשיאה?
כמה לא מפתיע ...שלבנת אב החדשה, תעלה עוד מעט ותביא איתה, כשמה הזכרי, את שיא איכות היאנג
רגע לפני לידת ירח אב,
חודש המחדש בברכת 'הניגודיות המשלימה' של סוף ותחילת מעגל
הבה נכיר את איכות 'שיא הינאג', הבוערת והמכלה,
ו...המאפשרת לידה מחדש, של חודש אב.
לבנת אב החדשה תעלה עוד מעט,
עם מתנתה המיוחדת: איכות מרתקת של הלחמת שיא האש המלחמתית
לתחילתה של ההלחמה.
נכנסנו לליבת ימי "בין המייצרים" – תעלה צרה של מוות ולידת החיים מחדש, שתגיעה לשיאה, סביב ט' באב: תכלה, תלחים ותעורר את החמלה, שתאפשר תחילת מחזור חיים, בחגיגות האהבה, עם לבנת אב המלאה, של ט"ו באב.
אני אוהבת להבין את מחזור השנה, מכווין שלוח השנה המקומי פועם עם מחזור האדמה, וכל הברואים מושפעים ממנה כאחד, לכן, גם חגיו, מציינים, כמחוג, את ה "פיק" של כל גל.
לאחר ההגעה ל"שיא", 'זמן שבועות' המבורך, מסתיים מחזור שנזרע בתשרי, הבשיל ברחם החורף בחשוון, כסליו, טבת, הציץ באומץ רב בשבט, פרס ידיים, התרחב ופרץ באביב, והבשל לביכורים בשבועות, עתה עולה האנרגיית היאנגית, שבשיאה נחוות כאש, המציתה את השדה,
לקראת לידת מחזור חיים חדש
חודש האב השב
פירות השנה שכבר הבשילו, תוססים, מרקיבים,
ונופלים על פני אמא אדמה,
מטילים זרעים חדשים
של מחזור חיים חדש.
שעות האור ארוכות, החם עולה מנדף ומוציא אותנו החוצה.
ימי 'בין המייצרים' נחווים "קשוחים" לכל הברואים:
אנחנו חמים, מיובשים וקלים להצתה.
האש רוצה לשרוף, לכלות ולהשמיד,
כדי להוליד מחדש.
שיא ה'יאנג' במחזור השנה, מורגש בחם אנרגיית האש: הימים הלוהטים מלבים את הלהט הפנימי ומעוררים איכויות של מתח, החצנה, חדות ודינים אחרונים: מלחמה, טביעות, שרפות יער..… בית המקדש נשרף פעמיים בזמן הזה בשנה!
היאנג בשיאו נחווה במתח אדיר, ואנו הברואים, כמו הקוצים מסביב, ניצוץ קטן…וכל השדה ניצת. שיא הקיץ והקץ, אנרגיית האש בשיאה: "אני הכי", "רק אני צודק" היא זועקת בעצמה רבה, עד שבנשקה, הכל מכלה, ואז היא תשוב, שוב, אל ה'אמא המחיה'.
באב נחווה מסע קצר, חזק ועוצמתי כאש, של מוות ולידה מחדש: סוף מחזור חיים של שנה,
ותחילתה של החדשה.
בזמן הזה אני ממליצה לנח תחת צל (אם אפשר ליד מים חיים/רדודים/ עצים/ תפילות/ תרגול/חברים ) ולהמתין באיפוק עד שתחלוף, לאחר שתגיע לשיאה בט' באב, תכלה, ואז תוליד מחדש בהדרגה, עד לחגיגות ט'ו באב, זמן תחילתו, של מחזור חיים חדש.
אלמנט האש מעניק לנו את יכולת התתמרה: חיסול הישן, אבל היכולהלהיות מורגשת כתוחשת צריבה. ההסכמה להכיר באנרגיית האש, בחודש אב, מאפשרת את הלידה החדשה: זהו זמן נפלא להתיר את הישן ולהתמיר ממנו את החדש
באלול נצא לחפשה,
כמו להביט על הכל מחדש,
לקבל מהמרחבים השראה,
לקראת
הזריעה מחדש
ההשרה של תשרי
והתפילות לגשמים הראשנים,
של לבנת חשוון.
עוד שניה זה מגיע לשיא (ט' באב)
ומשם תתחיל התחלה חדשה
היא תזרח במילואה
ואנחנו נחוש הקלה גדולה
מוכנים לגמרי לחדש
אז אם אתם חשים
כמו אדמה צרובה מאש
שמחה להזכיר
שאחרי האש הגדולה
עודקה
תנץ
פלומה ירקרקה וחדשה
ואם אתם עדיין שואלים
מדוע כדאי להקשיב למקצבים מעגלים…
...הרי אנחנו ממילא כ"כ עמוסים…
וחיים כ"כ רחוק מטבע….
מהלבנה ומכוכבים…
אז אני עונה בלחישה…
הזמן…
כמו כל המקצבים הטבעיים
לא נע בקווים וריבועים,
אלא בספירלות ומעגלים…
אז... כדי לעבוד אתו ביעילות,
כדאי ויעיל לנו להבין
מתי הגל יורד
ומתי הוא עולה,
מתי לעזוב את הגז
ומתי הזמן "להתחיל להרביץ"….
טוב ללמוד, להזכר ולהקשיב למקצבים טבעיים:
הנשיפה מולידה את השאיפה,
הלילה מוליד את היום החדש,
בחורף כולנו מוזנים מבפנים, באביב מניצים ובקיץ מבשילים, מתרחבים, מגיעים לשיא
ושוב קומלים ושוב...להתחלה חוזרים....
הכאב מעורר מודעות להתמרה,
התסכול מוליד את נקודת המפנה
סבים ושבים במעגליות, על צירינו,
עם מחזורי החיים
באלול נחוש, לאחר שהמסע הושלם, צמאון למרחבים חדשים, לצאת מ'תוך עצמינו' לעונת החופשה, להתבונן מהצד על החיים… לעשות את ה'וויז'ן קווסט'
רגע לפני ההתעברות חדשה בתשרי,
לקראת מחזור של חיים חדש.
מצאתם עניין?
מוזמנים לגמול בתגובה,
כאן
תודה רבה
אמן שתהיה לכולנו
שנה של השלמה שלמה.