כפי שרובכם בוודאי חשים מציורי – העצים הם מורים (וידידים!!!) מעוררי השראה: ראשית הם את מבטאים את כל המבנה הפיסי ונפשי שלנו אחד לאחד, ושנית… הם תמיד מסביב: לעודד, לתמוך, לעטוף ולהעניק שפע של השראה ביציבתם המרשימה: שורשים, נוכחות עצמתית, גזע איתן וצמרת יפה ונדיבה….אבל... לא על זה רציתי לדבר כאן... ( בקרוב אעלה כאן את באתר את 'קלף העץ'… בעזרת האל והאלה אינשאאלה) רציתי לשתף כאן באהבתי הגדולה לתנוחה, שאני קוראת לה, בחיבה גדולה, "העץ הנח".
העץ, המבטא היטב את קונסרוקטיית הגוף-נפש של האדם:
נח לתמיכת האדמה ב"צ'קרה הראשונה",
מוליך מים, דרך הליבה ב"צ'קרה השניה",
מתייצב ופועל מהמניפורה צ'קרה- גזעו האיתן,
ונפתח בצמרת ליחסי גומלין עם העולם... במנופיו- מפרקי זרועות הלב,
מפעים את את מי החיים בשמחה חיות וההתחדשות, ביחסי נתינה וקבלה
מהפנים אל עולם.
ה"עץ הנח" זו התנוחה מופלאה!!! ….
ראשית... היא חברה נפלאה....היא לא דורשת דבר!!!
אפשר לעשות אותה בכל מצב, גם בעייפות טוטלית, גם על קיבה מלאה, מתאימה גם אדם מבוגר…ונהפוכהו ( כעץ….. שוכב……) היא רק מועילה: היא מרווחת את כל עמוד השדרה, ללא כל מאמץ ועם מקסימום תמיכת אדמה…כך שהיא אפילו יכולה לעזור לעמוד השדרה להתארגן מחדש
(גם במקרי בלט או פריצת דיסק קטנה)
טוב…אנסה לכתוב מסודר….. : בהבנת 'התאמת התרגול לצרכים', אני מתחילה במיון גס: תרגול אקטיבי למצב שמבקש תנועה, ותרגול מטעין-למצבי עייפות וצורך במנוחה. תנוחת ה'עץ הנח' שייכת לאחרונה, אני נטענת, מתארכת ומתרווחת איתה כל יום, לפחות 5 ד', בהנאה צרופה. היא מאפשרת לי לחוש מנוחה טובה, טעינה, עוררות של מערכת החשמל והיזכרות באורך-רוח: ערנית ורפויה: בגוף, בנפש ובתודעה.
מכיוון שהתנוחה נחה על האדמה, ולא קווית (כעץ הזקוף בעמידה) נאבקת בכוח המשיכה, ניתן לעבוד אתה בצורה משלימה:
לאפשר לצידי הגוף: הכתפיים והידיים,
לצידי ישבנים, צידי הגב,
שתי הלחיים והאישונים להעמיק את העזיבה מהאחיזה לתמיכת האדמה עם הנשיפה.
ולהתארך, לצמוח, להזין, לחשמל ולהדליק את הבטן, סרעפת, חזה, מפרקי הידיים עם השאיפה.
(קשה לתת (ובטח גם לקבל…) את התכנים החיים האלה בכתיבה וקריאה…
אז אני עושה הכל מאוד בקצרה…ומקווה שנעבוד ונתרגל יחד, בקרוב אינשאאאלה!!!)
להיכנס להסבר הזה…
אני שואלת בקול רם…הקלפים מחייבים, הבלוג זורם….ידע חשוב….יאאלה הולכת על זה…..
אז…
שימו לב להסבר הבא!!!
כל הפעולות שקורות בגופינו הם תוצאה של ביצוע של טונוס: כיווץ שרירי.
המוח נותן אין-ספור הוראות לעשיה לצורך ביצוע פעולה, לכווץ את המפרק, המתפרשות בגוף כטונוס שריר וכך המפרק כמנוף- מבצע את הפעולה….
אבל…..!!!! וזה החלק החשוב במאמר:
אין שום הנחיה יזומה מצד המוח לעשות את הפעולה ההפוכה: הרפיה מטונוס!!!!!
(אמנם יש אינסטינקט עזיבה, כשגופנו נח על משטח, אבל הוא מאוד לא מפותח)
כאשר מבינים את ה'טכניות של הפעולה', אפשר להבין מדוע גופינו צובר עוד ועוד טונוס…ואיך אט אט… מתינוק גמיש ...אנחנו נהפכים לפלונטר של מאות כיווצים…
שתוך כ80 שנה… מתגבשים את גופינו לסלע מוצק...
כאן באה להצילנו המתנה הנפלאה של 'העמקת הרפיה' במצב הנח ומאורך על האדמה (העברית שפת מעבר מראה כי 'קצר' בא מלשון 'צר' ...ו'ארוך' מרך…ועל כל הקסם המקודד הצורה....גם בשפה העברית….בקרוב בקלפים, אישאאאלה)
לעניינינו…הידייםזרועות ה"ביצוע" שלנו, עתירות מפרקים כהתפצלות הענפים הצמרת העץ: מוציאות ומכניסות, עובדות ומניעות ולכן גם הצטברות והתקבעות הטונוס בהם, ניכרתכבר באמצע החיים, בגוף האדם. (מעיין מנוף שיודע ללפות אבל לא זוכר את הדרך חזרה לעזיבה, הרפיה, פתיחה,המתאפשרות עם הכרות האיכות המשלימה: כלילה ליום, חורף לקיץ-מנוחה לפני פעולה.
קבלת כח הכבידה.
אם תנוחו בתנוחה ('עץ נח' לדוגמה...) תגלו כמה הכתפיים והידיים רחוקות מהאפשרות לנוח על האדמה…
זה הטונוס שהפך להרגל
…מהרגל הוא יהפוך לקיבעון…
אם לא נלמד אותו את צידה השני, המשלים והמודחק בחברתנו הקווית….
הנשיפה והעמקת העזיבה.
הן המאפשרת מנוחה המטעינה…
ממש כמו הלילה המרפא, במחזור היממה
והחורף המפרה במחזור השנה.
אנחנו מותנים בחברה לא מאוזנת המדברת בעיקר את צד אחד גלוי: השאיפה.....
אנחנו ערים רק לחצי מהתמונה המלאה:
הפעיל,
הצומח,
השואף
אחת ממתנותיו הנפלאות של תנוחת ה"עץ הנח" היא האפשרות לעשות עבודת התארכות שלמה הכוללת בתוכה גם שאיפה וצמיחה וגם שדה חקירה ושימוש מודע עם מתנתה המופלאה של הנשיפה: העמקת מנוחה, ועזיבה מטונוס, על בסיסה היציב והתומך של האדמה.
המנוחה, החורף, הלילה, הנשיפה הן היין: השאקטי, יצירת הכח, המעניקה כוחות, ריפוי, טעינה והמשחררת שפע של אנרגיה אצורה.
ועל עוד קסמים הקשורים ל'נשיאת הידיים אל-על' כקוד לעצמה ותפילה,
חיבור מכושף בין שמיים ואדמה
בפעם הבאה…
תודה לעצים
ותודה לכם
שקראתם עד כאן!
